יום שבת, אוקטובר 30, 2010

טעם תרמי

או "למה לימונדה טעימה יותר כשהיא קרה?"


עובד על פי מאמר שהופיע בחדשות אוניבסיטת ייל באתר ScienceDaily.
למאמר המקורי והמלא לחצו כאן.
כולנו רגילים לחוש טעמים שונים על ידי טעימה של דברי מאכל שונים. אבל, במחקר שנעשה באוניברסיטת ייל התגלה כי אותן התחושות של טעמים מוכרים כגון מתיקות, חמיצות ומליחות, יכולות להיווצר גם על ידי שינויים תרמיים1, שינויים בטמפרטורת הלשון.
החוקרים במחקר כינו את הגירוי התרמי היוצר תחושת טעם בשם "טעם תרמי".

כיצד אנו חשים בטעמים?

בלשון ישנם תאי עצב2של טעם, שכאשר הם באים במגע עם חומרים שונים (למשל סוכר או מיץ לימון), הם שולחים למוח אותות חשמליים, והוא מפרש אותם כטעם מסוים (למשל מתוק או חמוץ).
בעבר היה ידוע כי לא רק חומרים שונים, אלא גם שינויי טמפרטורה גורמים לתאי העצב של הטעם לשלוח אותות חשמליים למוח, אך לא היה ידוע כיצד המוח מפרש אותם. המחקר אודות ה"טעם התרמי" הוכיח כי המוח מפרש את אותם אותות חשמליים כטעמים.

כיצד בודקים "טעם תרמי"?

על מנת לבחון את תופעת "הטעם התרמי" ערכו החוקרים באוניברסיטת ייל סדרת ניסויים בהם השתתפו 24 משתתפים. בניסויים נבדקו מצבי קירור וחימום של הלשון (למשל, בניסוי החימום, הלשון חוממה תחילה ל- 20oc ומנקודה זו החלו להימדד תוצאות תוך העלאת הטמפרטורה עד 35oc). המשתתפים התבקשו לדווח על כל תחושה בה הרגישו, כולל תחושה של טעם, ולדרג את עוצמת התחושות השונות לפי סולם בעל דרגות עוצמה הנעות בין 0 ל-5 כאשר דרוג 0 משמעו: "לא חשתי כלל בתחושה" ודרוג 5 משמעו: "חשתי את התחושה בעוצמה רבה מאד".
החוקרים חישבו את ממוצע הדירוגים של המשתתפים עבור טמפרטורות שונות. הם גילו כי כאשר חל שינוי בטמפרטורה, נוצרות תחושות של טעם. למשל, בניסוי הקירור הם גילו כי מרבית הנבדקים חשו בחמיצות רבה כאשר לשונם קוררה בצורה משמעותית. את תוצאות ניסוי החימום ניתן לראות בגרף הבא:
השפעת טמפרטורה על עוצמת טעם

אז, האם אפשר לוותר על קוביית שוקולד לטובת מים רותחים?

תוצאות המחקר אמנם מתארות קשר ברור בין שינויים תרמיים בלשון ובין תחושות טעם, אולם קיימת ביקורת לגבי השפעת המחקר על הפן היישומי בייצור מזונות ומשקאות. המבקרים טוענים כי ל"טעם תרמי" אין השפעה על הטעם של רוב המזונות והמשקאות שאנו צורכים, שכן החומרים המשפיעים על הטעם במזון ובמשקה מעלימים תחושות אלו. חוקרי מחקר ה"טעם התרמי" טוענים לעומתם, כי ייתכן כי טעמם של מאכלים קפואים, למשל, מושפע מהטמפרטורה שלהם, ולכן ניתן להסתמך על טעם זה ואין צורך להוסיף למזון חומרי טעם נוספים.

1 קשור לטמפרטורה, כלומר קשור לחום ולקור.
2תאי עצב = תאים המעבירים מידע (למשל תחושות) אל המוח וממנו.

יום שישי, אוקטובר 29, 2010

ניסוי האורז

הרשת מלאה בדוגמאות וסרטונים של ניסוי האורז המפורסם:

לוקחים אורז מבושל ושמים אותו בתוך שתי צנצנות נפרדות. על צנצנת אחת רושמים "אהבה" ועל השנייה "שנאה". בכל יום פורקים את התחושות הטובות שלכם על צנצנת "האהבה" ואת התסכול על ה"שנאה". ומה בסוף? בודקים אם תחושות האהבה שלנו השפיעו על ריקבון או צמיחת האורז.
נשמע הזוי? נשמע לא מדעי? הניסוי הוא מדעי לחלוטין. כל שצריך לעשות בתחילת הניסוי הוא להגדיר שני משתנים מדידים וכמותיים. נניח והחלטנו לבדוק האם מילים יכולות להשפיע על המציאות, עכשיו עלינו להגדיר כיצד נמדוד את המשתנים שלנו. למשל:
  • משתנה בלתי תלוי: חשיפת צנצנת לדקה ביום של מילים נאות/לא נאות.
  • משתנה תלוי: מסת העובש לאחר 14 יום.

מה 'אמור' לצאת בסוף הניסוי? אמור זה שם של דג! רוצים לבדוק אם זה עובד באמת? לעבודה!

את התוצאות אתם מוזמנים להגיש בפוסטר מדעי באמצעות ההוראות בקישור הבא

יום חמישי, אוקטובר 21, 2010

פלסבו

אפקט הפלסבו מתרחש כאשר חולה מקבל טיפול דמה (שהוא חושב שאמור לעזור לו), או טיפול שאינו כולל את המרכיב "הפעיל" בתרופה, אך מצבו משתפר.
אפקט הפלסבו הוא אפקט שיש לקחת בחשבון בעת בידוד המשתנים בניסוי שכן ייתכן וההשפעה של הטיפול מקורה בהשפעה הפסיכולוגית של אמונה ולא בחומרים פעילים בתרופה עצמה.
דוגמאות לאפקט הפלסבו:
  • תרופות דמה (תרופות בכאילו)- גלולות סוכר שגורמות למטופל להאמין שהוא קיבל טיפול אמיתי.
  • נשיקה של אמא- כן, כן, אותה נשיקה של אמא (או אבא) על היד כדי שתפסיק לכאוב.
  • קמיעות- קמיע למציאת חתן, חברה וכו' עשוי לעיתים להעלות את הביטחון העצמי ולשפר את הסיכויים שלכם למציאת בן/בת זוג באמצעות אפקט הפלסבו.


יום שישי, אוקטובר 15, 2010

נמלת ג'ק המקפץ

בדקתי בוחן של תלמידה לאחרונה, שציינה כי לנמלה יש 48 כרומוזומים. החלטתי לבחון את הנתון, ולא מכיוון שהמספר עצמו בעל משמעות, אלא מתוך סקרנות מוזרה. כפי שניתן להבחין מבדיקה זריזה, אין שום קשר בין מספר הכרומוזומים של יצור לבין מורכבותו או פועלו בטבע.
ובכל זאת, רק כדי לוודא, בדקתי כמה כרומוזומים יש באמת לנמלה. גיליתי שהמספר משתנה בין זן נמלה אחד לזן נמלה אחר. ישנם באמת זנים של נמלים עם 48 כרומוזומים (כלומר 24 זוגות) אולם מסתבר כי ישנו גם זן ובו זוג אחד ויחיד בלבד של כרומוזומים. כרך אחד של מידע המכיל את כל המורכבות שבחיה הסופר-חברתית הזו.
נמלה זו, ד"א, חיה את חייה בטזמניה שליד אוסטרליה. היא נקראת בלטינית- Myrmecia pilosula, נחשבת לארסית ושמה, בתרגום מאוד מאוד חופשי, הוא "נמלת ג'ק המקפץ האוסטרלית".